אנחנו חלק משרשרת ארוכה מאוד של מתרגלי יוגה ומורי יוגה. המסורת שלנו עוברת מדור לדור, ממורה לתמיד שהופך למורה שמלמד תלמיד שהופך למורה… ידע עצום של יוגיניות ויוגים נצבר באלפי השנים שאנשים מתאמנים בדרך הזו.

לכן חשוב מדי פעם להקשיב למורים של פעם. לקרוא אותם – ולהבין אותם. זו הסיבה שחלק מרכז ביוגה הוא לימוד. במסורת של ויג'נאנה יוגה אנחנו מגדירים ארבעה מרכיבים, ארבע רגליים לאימון שלם –
ישיבה שקטה (מדיטציה), נשימה (פראנימה), תנועה (אסנה) – וקריאה בטקסטים המסורתיים.

אנחנו לא מפרידים בין :"הפילוסופיה של היוגה" לאימון. אנחנו לא קוראים את הטקסטים ואז הולכים להתאמן – האסנה והלימוד, המדיטתציה והפרנאימה, כולם חלק מהאימון שלנו. קריאת טקסטים היא חלק מהאימון ממש כשם שברכת שמש היא חלק מהאימון שלנו.

ועם השנים, ככול שמעמיקים בטקסטים יותר, מבינים את הקשר החשוב בין כל חלקי האימון. מגלים איך כל אחת מהרגליים האלה היא הכרחית לאימון שלם – ואיך על מרכיב מעשיר את האימון הכולל.  

אפשר להגיד שאנחנו קוראים בטקסטים המסורתיים של היוגה כדי להבין את מה שאנחנו עושים, להתגבר על מקומות שבהם אנחנו תקועים, כדי לפתור מבוכות. לפעמים אנחנו מוצאים בטקסטים אישור לכך שאנחנו עושים משהו נכון, או חץ שמכוון אותנו לדרך חדשה, מרתקת, עם נופים לא מוכרים.

אם צריך לסכם את זה במשפט – אנחנו קוראים בטקסטים המסורתיים כדי להבין את האימון, ואת עצמנו, טוב יותר.