להלי ארליך על שאלה עתיקה: האם הפרק הראשון ביוגה סוטרה הוא באמת הפרק שצריך לקרוא ראשון?

סרט חדש וכתבה בניו יורק טיימס, שהעלו האשמות כבדות כנגד מורי יוגה בכירים על אלימות מינית, הם הזדמנות לנהל שיחה לא קלה, אבל הכרחית, על האפשרות של אלימות מינית ביוגה

פעמון עדין מצלצל במרחק. בעיניים עצומות, אני מתחיל לשמוע רחשים סביבי – אנשים קמים מהמזרונים ומכריות המדיטציה שלהם, אבל אני לא רוצה לקום. אני רוצה להמשיך לשבת. קולות ההתארגנות מקיפים אותי – קיפול מזרונים, אריזת ציוד בתיקים, פסיעות של מי שכבר יוצא החוצה מהאולם. ההמולה מתגברת, מגיעה לשיאה, ואז מתחילה לשכוך. אני מקשיב לכל זה: לאט לאט, אחד אחרי השני, אנשים יוצאים. ההמולה מתפוגגת. השקט חוזר לעטוף את מי שנשאר לשבת ואותי. אני חוזר להתבונן פנימה.