יישומה בהדרגה
מחשבות על יוגה
אורי בן-דב עושה מדיטציה

פעמון עדין מצלצל במרחק

פעמון עדין מצלצל במרחק. בעיניים עצומות, אני מתחיל לשמוע רחשים סביבי – אנשים קמים מהמזרונים ומכריות המדיטציה שלהם, אבל אני לא רוצה לקום. אני רוצה להמשיך לשבת. קולות ההתארגנות מקיפים אותי – קיפול מזרונים, אריזת ציוד בתיקים, פסיעות של מי שכבר יוצא החוצה מהאולם. ההמולה מתגברת, מגיעה לשיאה, ואז מתחילה לשכוך. אני מקשיב לכל זה: לאט לאט, אחד אחרי השני, אנשים יוצאים. ההמולה מתפוגגת. השקט חוזר לעטוף את מי שנשאר לשבת ואותי. אני חוזר להתבונן פנימה.

המשך קריאה

הודו על שדרות רוטשילד

הטקסט הזה נכתב ביולי 2011, בזמן המחאה החברתית, וזכה בזמנו ללא מעט הדים. חשבתי שהוא טקסט נכון לפתוח איתו את הבלוג החדש של המרכז לויג’נאנה יוגה, שיעסוק לא מעט באימון כחלק בלתי נפרד מהחיים.קריאה מהנה – אורי 1. בודהה בכיכר הבימה לא פעם, מסביב, כלומר בפייסבוק, אני שומע אנשים אומרים שהמאבק הוא כזה, או אולי כזה: הוא פוליטי מדי, הוא לא פוליטי מספיק, זה נאיבי, זה מניפוליטיבי, אמיץ, פחדן. זה מגיע לא פעם מאנשים שלא

המשך קריאה