סוד גאות ושפל

אלה השעות האחרונת של שנה משונה.

איכשהו אין הרבה חגיגיות בערב ראש השנה הזה. אנחנו מסתכלים על הימים הבאים אלינו והם מהדהדים לנו את הימים שכבר עברנו. תחושה של הליכה אחורה ושל מעט מדי דברים לקוות להם.

אין לנו הרבה שליטה על הנגיף, על ההתמודדות איתו, על האופן שבו קובעים לנו עכשיו איסורים וגזירות. אבל זה לא אומר שאין לנו שליטה בכלל על המציאות שלנו, ואת זה האימון מזכיר לנו כל פעם מחדש.

אנחנו יכולים להחזיר את התנועה לחיים שלנו שיש מי שמנסה לעצור. אנחנו יכולים להשיב שפיות למציאות שמאבדת את האחיזה בהגיון. כל פעם שאנחנו עולים על המזרון זה מה שאנחנו עושים: נושמים, זזים, מוצאים איזון

הרבה מהמתאמנים דברתי איתם השבוע סיפרו לי כמה קשה היה להם להתאמן בתוך הסגר, בתוך הדכדוך והדשדוש והמחנק. אני מזדהה מאוד עם התחושה הזו – הסגר והייאוש הם שואבי אנרגיה של ממש ונדמה לנו כי אין לנו כוח לאימון.

אז לכולנו אני מזכיר שהאימון נותן כוח.  

הנה כמה רעיונות פשוטים שיכולים לעזור מאוד לשמר את אימון: 

טיפים לשגרת יוגה מוצלחת

  • כלב אחד ביום

ביוגה סוטרה כתוב “יישומה בהדרגה”. אז החוכמה היא לא להתחיל בהצבת אתגרים גדולים מדי. לא להגיד: מהיום אתאמן שלוש שעות כל יום. הסכוי להתרסק על צוקי האכזבה גדול למדי. תתחילו בקטן – לא להעביר מעכשיו והלאה אפילו יום אחד בלי לעשות כלב מביט למטה. כשזה יתבסס, אולי להחליט שאין יום בלי ברכת שמש. ואז הלי כמה דקות ישיבה שקטה, ונשימה… צעד צעד.

  • זמן ומקום קבועים לאימון

קחו אימון אחד מהלוח שלנו, ותחליטו שזה אימון שאתם לא מוותרים עליו לא משנה מה. סמנו אותו ביומן ותדאגו ששום דבר לא יפריע לכם. במקום לנסות למצוא מקום ליוגה בין שלל המטלות ומסיחי הדעת, תדאגו שפעם אחת בשבוע היוגה היא הדבר הראשון בסדר העדיפויות. אפילו לאנשים הכי עסוקים יש שעתיים בשבוע ליוגה. גם לנו.

  • לפרוש את המזרון

זה הטיפ שנשמע תמיד הכי לא-יכול-להיות-שזה-עובד, אבל זה עובד לגמרי. ביום שהחלטתם להתאמן, תפרשו את המזרון על הבוקר. איכשהו, הפעולה הזו, מזמינה את האימון וגורמת לו לקרות.

לשמור על היוגה

כשהעולם כולו עומד ומשתגע, אנחנו יכולים, וצריכים, להחזיר תנועה ושפיות.

המציאות שלנו נעה במחזוריות – כוכב הלכת שלנו מסתובב על צירו וקובע את אורך היממה, והוא נע מסביב לשמש וקובע את עונות השנה ואת אורכה. אנחנו מציינים את המחזוריות הזו, בד”כ בשמחה: חוגגים את החגים, מציינים ימי הולדות, בוחנים את ההתפתחות שלנו על ציר הזמן.

גם לאימון בויג’נאנה יוגה יש מחזוריות – אנחנו שבים ועושים דברים מסויימים, חוזרים על תרגילי הנשימה, נעים במחזורי תנועה, ומצד שני ממשיכים להתפתח על ציר האימון.

אז גם כשאנחנו עומדים בפתח של ראש שנה שמרגיש משונה, גם כשאנחנו מסתכלים קדימה ורואים בעיקר את העננים מכסים את האופק – אנחנו יכולים להמשיך ולחגוג את המחזוריות הזו. להמשיך לשבת למדיציה, להמשיך לנשום, להמשיך לנוע –

להמשיך להתאמן – ולחדש כוחות.

שתכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה,
ושתהיה לנו שנה טובה, ומלאה ביוגה.

אורי

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *